הטעות הגדולה שזוגות עושים בנוגע להחלטות שלהם

הקושי להחליט בזוגמי לא נתקל בזוגיות בנקודות שהרצונות והצרכים מתנגשים?

הוא רוצה לגור במושב בצפון אבל היא אוהבת את חיי העיר.

היא רוצה כבר להכנס להריון ולהיות אמא וגם הוא רוצה אבל רק עוד שנה שנתיים כדי שיספיק להתקדם קצת בחיים לפני זה.

הוא רוצה לעזוב את העבודה שלו שנמאס לו ממנה ולהתחיל עסק עצמאי והיאהיא תומכת בו אבל חוששת שהם יכנסו לצרות כלכליות…

 

כשהם רק התחילו לצאת כל השאלות האלה לא היו קיימות.

הם פשוט ממש אהבו אחד את השנייה ורצו בסופו של דבר לחיות ביחד.

וגם עכשיו הם אוהבים אחרת לא היו נשארים, אבל….


בזמן האחרון נדמה שכל שיחה מגיעה לקיר ונגמרת בשתיקה מתוחה, או בפיצוץ.

הנושאים האלה, שכל כך חשובים להם, הפכו לשדה מוקשים. אי אפשר לדעת כבר איפה לדרוך..

כל אחד בינו לבין עצמו מתלבט, ולהגיע להחלטה ביחד? זה נראה בלתי אפשרי.

אז מה הטעות הגדולה שזוגות עושים בנוגע להחלטות שלהם?

הטעות הגדולה שזוגות עושים היא לבוא להתלבטות מראש בגישה שאין פתרון שמתאים לשניהם.

והסיבה שזוגות עושים את זה היא הדרך שבה רובנו גדלנו והתחנכנו: גדלנו עם אמונה שצריך להתפשר בחיים.


האמונה הזו היא קטלנית להגשמת חלומות ברמה האישית, ורעילה במערכות יחסים.

כי האמונה הזו מונעת מראש כל מאמץ לחשיבה יצירתית.

האמונה הזו מונעת את המאמץ למצוא דרכים שמתאימות לך, ודרכים שמתאימות לשניכם כזוג.


בגלל האמונה הזו אנשים רבים חיים חיים מופחתים ודלים, ומסתפקים בעשירית מההשגים, ההגשמה והאושר שהיו יכולים למצוא לו היו מאמינים שזה אפשרי!


ואז בדרך כלל קורית אחת משתי התופעות הבאות:

1) פיצוצים: מתחילים להרגיש שהרצונות של השני הם מאיימים והם מסכנים את הצרכים שלך – "מה איתי? אני רוצה להיות אמא בשנים הקרובות ואני רוצה כמה ילדים ודווקא עכשיו הוא רוצה להיכנס להרפתקאה של להיות עצמאי ולחכות עם להביא ילדים…." או "מה איתי? כבר שנים אני נקרע בעבודה שלא מתאימה לי. שילמתי את המס והגיע הזמן להגשים את עצמי, אז עכשיו עוד להביא ילדים? אני מרגיש כמו בכלא!".

לפיצוצים האלה יש מחיר כבד. הם מעיקים על מערכות היחסים, ומגדילים את התחושה שאולי אף פעם לא ניתן יהיה למצוא אושר עם האדם הזה שחיים איתו.


2) פשרה חמוצה:  האפשרות הזו היא לא פחות גרועה. אחד מבני הזוג מבין שבשביל לחיות ביחד בשלווה הוא צריך לוותר על עצמו. ואז קורים דברים כמו – שבמקום לעשות את מה שליבה באמת אומר לה היא פשוט ממשיכה לחיות במקום שלא בדיוק מתאים לה ולעבוד בעבודה "בסדר". אבל בפנים משהו נהיה ממורמר.

לפשרה הזו יש מחיר כבד. אפשר לראות הרבה אנשים עם עיניים כבויות וחוסר התלהבות חיים את החיים מחופשה לחופשה, ועושים דברים מתוך "צריך ל", ולא מתוך רצון אמיתי והתלהבות.


אז מה עושים?

קודם כל – וזה אולי החלק הכי קשה – זה להבטיח לעצמך, לעצמכם: אנחנו לא מתפשרים כאן. אנחנו נמצא דרך שמתאימה לנו.


ואיך עושים את זה?

הבסיס לעניין הוא תקשורת טובה ביניכם. אין לכך תחליף.

ולא צריך להוולד עם זה. ישנם תהליכים שניתן ללמוד ולתרגל, שמאפשרים לבנות תקשורת אפקטיבית לזמנים של התלבטות משותפת.


ובואו נציע כאן טיפ אחד: כדאי להתחיל בחיפוש אחר מטרה משותפת.

ומה פירוש מטרה משותפת?

זה לנסות למצוא את המכנה המשותף בתוך מה ששניכם מחפשים.


זה מתחיל מלפנות זמן. לשבת יחד, וכל אחד מכם יגיד מה באמת חשוב לו.

למשל: אם מישהי רוצה לעבור לגור בצפון במושב היא יכולה להגיד שמה שהיא בעצם מחפשת זה תחושה של חיי קהילה, חיים קרוב לטבע וליד המשפחה שלה.  חוץ מזה חשוב לה בטחון כלכלי.


לאחר מכן מתחילים לחפש, מתוך כל מה שחשוב לכם, על מה אתם כבר מסכימים:

ההסכמות האלה הן מטרה משותפת שאפשר להתחיל ממנה:

למשל: שנינו רוצים להרגיש בטחון כלכלי. לשנינו חשוב לבלות יחד זמן איכות.

ומה אם לא מסכימים על משהו? – נגיד הוא רוצה לחיות בעיר והיא במושב בצפון….

אז מוצאים הגדרה שמתאימה לשניכם.  שנינו רוצים למצוא מקום שבו שנינו נרגיש שמחים לחיות (אפילו אם עוד לא ברור לנו איך…).


הרעיון של התרגיל הזה הוא לעבור משפה של "אני מולך" (אני נגדך) ל- שנינו יחד בכיוון משותף.

בדרך כלל תוך כדי ביצוע התרגיל הזה אפשר לגלות כמה רמזים לכיוונים שיכולים להתאים לשניכם.

מעבר לכך – זה מעודד אווירה של חיפוש אמיתי שלוקח בחשבון גם את הצרכים שלך וגם את הצרכים של האחר.

(כי כדאי לשים לב – בדרך כלל, בגלל האמונה שצריך להתפשר, אנשים נוטים לפתח הרגל מגונה: להזניח את הצרכים שלהם או את הצרכים של האחר).

 

נשמח לשמוע איך פגש אותך התרגיל? האם ניסית אותו? מה קרה?

__________________________________________________________________


ועוד משהו:

ביום ששי ה- 20 ליולי 2012 בשעה 9:30 יתקיים בוקר מיוחד בלילי & בלום בתל אביב,

שם נתרגל טכניקות מעולות לקבלת החלטות בזוג מתוך מטרה למצוא פתרונות שאין בהם פשרה.

בסדנה נלמד כלים שאפשר להשתמש בהם אחר כך בכל התלבטות שמערבת אדם נוסף!

מוזמנים לקרוא את כל הפרטים כאן.

2 תגובות
  1. מיטל טולדנו - מאמנת אישית לנשים בזוגיות הגב

    פוסט מעולה, מסכימה עם כל מילה.

    עוד חידוד – עלול לקרות מצב בו זוגות רוצים "להתפשר, – ואז מוצאים משהו שלא זה מבסוט ממנו ולא זה… ושניהם יוצאים קירחים.

    בהמשך לדברים – לאחר בירור הרצונות והצרכים של כל אחד מהצדדים – לכל אחד יתחדד מה חשוב לו (ומתוך כך – מה פחות חשוב לו), מה שיאפשר להגיע להסכמות ולבחירה ששני הצדדים יכולים לחיות אתה בשלום.

    • שרון ודורון הגב

      מיטל, תודה על התגובה המעשירה!
      אכן, מלמדים אותנו להתפשר, אבל לא מלמדים את התוצאות הכאובות של פשרה לאורך זמן.
      "לא מתפשר" מקבל לרוב קונוטציה של "אגרסיבי" ו-"לוחמני".
      אבל על פי התפיסה שלנו – "לא מתפשר" הוא אדם יצירתי, שנחוש למצוא פתרון שבאמת עובד.
      פתרון שעובד עבורו, ועבור האנשים שעמם הוא בקשר.
      ומסתבר, שכאשר מפעילים קצת הקשבה, קצת מחשבה, אפשר למצוא דרכים שהן הרבה יותר טובות מ-"או – או".

השארת תגובה